מפזר את מילותיי ברוח האלקטרונים של רשת האֶתֶר

קללת הפלורליזם

אדם מאמין:
כותרת: "ובי קיום הכנסיה פוגע רגשית"
הודעה: "בכל וויכוח ערכי יש בהכרח פגיעה רגשית. בגלל שאנו חיים בחברה מרובת ערכים, קיימים כללי משחק. אני כמובן מקבל אותם ולכן אתה מבין שמימי לא שרפתי כנסייה."

אני:
כותרת: "מה?"
הודעה: "זה כמו לומר שקיום של אנשים שחושבים אחרת פוגע בך רגשית."

אדם מאמין:
כותרת: "זו אכן פגיעה"
הודעה: ללא תוכן.

   (פורסם באישורו של מחבר ההודעה המקורית)

פלורליזם הוא מונח שאנו מקבלות כמובן מאליו, משהו שנדמה לנו שהאכילו אותנו עם הגרבר והשחור של הבננה (סליחה, הדבש). הפלורליזם (והדמוקרטיה) הן הנחות עבודה כל כך ברורות, לכאורה – שכאשר חלקנו נתקלות בגילויים של חוסר פלורליזם אנחנו אובדות עצות. אנחנו לא יודעות איך להגיב. לפעמים אנחנו נפגעות. הפלורליזם הוא איזו תפיסת בסיס – בחברה. וזו הנחה מוטעית.

ארשה לעצמי לצטט מויקיפדיה, כי הם כתבו את הערך כל כך יפה:

פְּלוּרַלִיזְם משמעו הכרה בקיום ריבוי דיעות וקבוצות במדינה ובלגיטימציה של קיום זה. הפלורליזם הוא ערך ועיקרון חשוב בדמוקרטיה. הפלורליזם הוא גם ההכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהן. ההכרה בערך הפלורליזם במדינה הדמוקרטית, שהחברה בה מורכבת מקבוצות השונות זו מזו מבחינה כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית ובעמדותיהן הפוליטיות, מאפשרת לקבוצת השונות הנבדלות זו מזו לשמור על זהותן הייחודית, תוך שמירה על בסיס מאחד ומשותף לחברה כולה.

כפי שכותבים הויקיפדים, יבורך פרי מקלדתם, הפלורליזם הוא ערך חשוב בדמוקרטיה. למעשה, לתפיסתי לפחות, הוא יסוד של ממש בה. לא ניתן, בשום צורה שהיא – לקיים דמוקרטיה כאשר אין לאדם את הקבלה של העובדה שיש אנשים שחושבים אחרת. שמותר לאנשים לחשוב אחרת – למרות שהן לא חייבות להסכים. והפלורליזם – מעצם דרכו – אכן דוגל בגישה הזו. דוגל בכך שמותר לאנשים לחשוב כל מיני דברים, דברים טובים או לא ממש טובים. הוא גם דוגל בכך שעל בנות האדמה לפעול למען כך שהפלורליזם ישמר – שכן אם לא נקפיד על כך שלכולנו יהיה קול – קולנו וקולם של האחרים לא יוכל להשמע. אכן, ערך מרנין, משגע ושמאלני להפליא. שמאלני אמרתי? שמאלני?  אנחנו חיים במדינה דמוקרטית! לכל הדעות יש זכות להשמע, לא כן? גם לשמאלניות. ובכלל – פלורליזם זה לא רק של שמאלנים, נכון? לא נכון. פלורליזם זה בכלל לא לשמאלנים.  פלורליזם לא מיועד לבני אדם. ולפי מה שאנו רואות שוב ושוב סביבנו – הם בעצמם יודעים זאת.  אז נכון, הייתה מחאה חברתית, ובה קולנו נשמע וגיטרות נכנסו להריון בכל אוהל – ובה אמרו המוחים שהמדינה כפרה באמונם ואמון שאר הציבור. הציבור הדמוקרטי, שבחר בהם.

אני כבר לא ידעתי למי להאמין.

פְּלוּרַלִיזְם – תפיסת עולם התומכת בזכותם של יחידים וקבוצות בחברה להביע את עמדותיהם ולנהוג בהתאם לכך. תפיסת עולם זו מושתתת על כבוד הדדי ועל הזכות להיות שונה. הפלורליזם מכבד את ריבוי הקולות האנושיים ואת ביטוייהם המגוונים, והוא אחד הערכים המרכזיים של הדמוקרטיה.

הספריה החינוכית של מט"ח

אבל אנחנו סתם מתבברות לנו. למה? כי לפי הפלורליזם יש צורך בהסכמיות רחבה בחברה הפלורליסטית. על מה צריכה להיות ההסכמה? הגיוני להניח שראשית כל על הפלורליזם עצמו. מן הסתם גם הרבה תפיסות אחרות – תפיסות כמו סובלנות, קבלת השונה. תפיסות כמו חופש הביטוי, חופש המחשבה, חופש (מ)הדת, ושאר זכויות אדם וחווה. הבעיה הראשונה שעשויה אולי להיות כאן – היא על אלו חלקים של החברה עלינו להחיל את הפלורליזם? אפילו בהסכמה רחבה, אפשר לבחור להוציא מתוך החברה חלקים שלמים שלגביהם הפלורליזם לא אמיתי, לא מעשי. נשים, שחורים, בעלי חיים, ילדים, חולי נפש, קשישים גאריאטריים, מיעוטים שונים, חייזרים, גיטארות בהריון. מה שתרצו. ההסכמה צריכה להיות הסכמה מי בכלל נכנס לקבוצה המיוחסת שלגביה יש פלורליזם. ההסכמה גם מוכרחה לומר מה לא תקין במסגרת הפלורליזם – מה לא פוגע באנשים אחרים. איזה חלק בפלורליזם הופך להיות גם לא פלורליסטי (וזה מאוד חשוב, אבל -עדיין- לא נושא הרשומה).  אבל ההסכמה –  חייבת להיות שפלורליזם הוא טוב. כי בשם הפלורליזם אפשר להרחיב את ההסכמה. תהליך שיארך זמן, אך בזכות הפלורליזם – יתאפשר. האם כולם חושבים שפלורליזם הוא טוב?

התשובה המתבקשת היא לא (או כן, אם אנחנו אופטימיות במיוחד היום) – במיוחד לאחרונה. לאחרונה – כאשר יותר ויותר דעות שהן חלק מהותי מהקשת הפוליטית בישראל נתפסות כבגידה בלאום. נתפסות כמחשבה שלא תחשב. כמשהו שעליו יש להעיף מהמדינה. האם זהו פלורליזם? ומה עם אנשים שלדעתם יש לעקור את הפלורליזם מהשורש? אנשים כאלו חיים ונושמים ביננו. והם לא מיעוט. בעצמי פגשתי – ועל מנת להמחיש את החוויה – שירבטתי. בני אדם ומקומות שונו, אבל רוח הדברים נשארה. המילים עצמן כמעט מדוייקות לחלוטין.

השגיאות האנטומיות שהתבצעו כאן לא יסלחו לי שנים

במו אוזני הפרוותיות שמעתי, וראיתי. בשבוע הבא לא חזרתי לשם. ואירועים כמו זה וזה שציינתי בהתחלה הלכו והצטברו. שמעתי מהם עוד ועוד. ולא רק מבני אדם בשר ודם. התקשורת בכל מקום גם עשתה את הדברים האיומים האלו במדורי דעה, וגם חשפה אותם, במקומות אחרים. בעיקר חשפו אותם הבלוגים שהיו היחידים שבאמת אמרו מה שחשבו. וכאשר אנשים אומרים מה שהם באמת חושבים – זו יותר אמת ממה שהם אומרים כדי לקבל כסף.

הקללה האמיתית של הפלורליזם היא בכך שהפלורליזם – כפי שמבוצע – מאפשר לבני אדם שחושבים שהוא רע לומר את דבריהם. הוא מאפשר להם לקלל אותו ולהאשים אותו בהיותו רע רק בגלל שהוא חושף אנשים לדעות אחרות (ביקורת – זה טוב. ביקורת לא מנומקת – זה פרקטלי). הוא מאפשר לאנשים שחושבים שפלורליזם הוא דבר פסול – להשמיע את דבריהם – ואז לומר – "חופש ביטוי!" כאשר הם עצמם בעד השתקה. וזאת כאשר הדעות שלהם נוגדות את הפלורליזם בכל נקודה ונקודה בדבריהם. שמאל דוחה, ימין מקרבת. האימוץ של הפלורליזם לא כי זה טוב לדעתנו, אלא כי זה נוח לנו.  וכל זאת בגלל התפיסה שרק הדעה שלנו לגיטימית, תהי אשר תהי. בל נשלה עצמנו – בכך גם חוטא הפלורליזם, כאשר חושב שהוא היחיד שלגיטימי. כי מנקודת המבט הפלורליסטית – הוא מה שטוב ונכון. וזוהי קללתו. זוהי קללתו כי בזכות האפשרות של הדעות – הוא עצמו נבלע מצד אחד, ומצד שני הופך לאיזו תפיסת חובה, של אנשים המספחים לעצמם את הפלורליזם מתוך איזו טענה שהדעות שלהם הפוגעות בביטוי אחרים לגיטימיות – או אכן דורסים תפיסות של אחרים . קללתו האמיתית היא בכך שהוא עצמו נותן לאחרים גם את הכלים לחורבנו- כי קשה לקונצנזוס להגדיר ולומר – היכן דעה מתחילה להיות פוגענית. חסרונו האמיתי של הפלורליזם הוא אפשרות הקיום למגוון רחב של אמונות, בניגוד לגישות אנטי-פלורליסטיות. אבל בתוך פלורליזם הגישות האלו צריכות לוותר על הדבר החשוב ביותר להן – התפיסה שהם, רק הם ותמיד הם היחידים שצודקים.

וזה כידוע – קשה.

מודעות פרסומת

תגובות על: "קללת הפלורליזם" (1)

  1. אני מרגיש שהחלק החשוב וגם המוזנח ביותר בהגדרת הפלורליזם הוא הלגיטימציה להחזיק בדעות שונות, להכיר בכך שהן קיימות זה אמנם פלורליזם אבל לתת לגיטימציה זה החלק הקשה, החלק שבו צריך להפעיל מערכות חברתיות מורכבות, להבין ש"שונה" זה לא בהכרח "טועה", ש"אחר" זה לא בהכרח "אויב", שהתחרות כולה מדומיינת.

    המשאבים לא באמת מוגבלים, דירות יש מספיק לכולם, אבל בואו נתקין תקנות עירוניות שמפחיתות את ההיצע כדי ליצור תחרות, שמזון יש בשפע חסר תקדים בהיסטוריה וממשלות מפעילות מדיניות השמדת יבולים כדי לשמר את מחירי השוק, שמעולם לא ידענו לנצל טוב יותר את מקורות האנרגיה העולמיים ועם זאת רוב ממשלות העולם מערימות קשיים על הקמת מערכות ייצור אלטרנטיביות.

    זו לא קונספירציה, זה לא נעשה מתחת לשולחן, זו מדיניות ואלה החוקים שאנחנו מקבלים על עצמנו, מתוך הידיעה שהתחרות בתנאי חסר היא מצב מומצא אני גם מבין שהאחר כשהוא חושב שהוא לוקח ממני משהו לא מבין שהוא למעשה גוזל מעצמו את זכות ההגשמה העצמית ומתוך ההבנה הזו אני מקבל את השונות שלו ומאמץ אותה.

    אהבתי

התגובה מותרת לכל מין, גזע וענף!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: