מפזר את מילותיי ברוח האלקטרונים של רשת האֶתֶר

ארכיון עבור הקטגוריה 'מיילים על יהדות'

לא אמורות

עוד רשומה מתוך הדברים קשורי היהדות שכתבתי בעבר. כרגיל, עריכה מינימלית. לאור ההתפוצצות החוזרת של פרשת נשות הכותל, אני מפרסם זאת עכשיו.

12/06/2011

היום דיברתי עם אחד, לומד יחד איתי (כחלק מדיון פוליטי על המפלגות שיש באוניברסיטה לאחרונה) על הכולל והמדרשה הקשורים למקום הלימודים שלנו. הוא הזכיר את עניין התקציב של המדרשה ואת כך שספר הקשור למסכת עבודה זרה היה במדרשה אך לא היה בכולל. עניין פעוט לכאורה.
אך אז, לפתע, שטח בפני שאינו מבין "מדוע בכלל בנות צריכות ללמוד את מסכת עבודה זרה? בנות לא אמורות ללמוד את הדברים האלו."
אמנם הספקתי לשטוח בפניו את תדהמתי לנוכח ההכרזה  הזו, ולהבהיר לו שאמור זה שם של נהר.

כמיטב המסורת, הוא לא האמין לי. אני לא מומחה בשום צורה בגיאוגרפיה של רוסיה, אבל כרוסי במוצא- עבורי זה ידע בסיסי שנספג לתוכי יחד עם הבורשט והמכות בחגורה. 2 הנהרות המפורסמים ברוסיה הם האמור (העשירי באורכו בעולם) והוולגה (הארוכה ביותר באירופה, והמנקזת ביותר גם כן). ברוסיה אף מגדילים לעשות ונוהגים לכנות אותם אפילו אבא ואמא – амур батюшка и волга матушка. רציתי להמשיך להתווכח בנושא מעט פחות פוליטי זה, אבל אז התחיל השיעור, למרבה המזל.

לא הספקתי לחשוב ולומר לו, למה האמירה שלו בנוגע לנשים הייתה פוגענית כל כך. אז עכשיו אומר – כי זהו טיעון שאני נתקל בו לעיתים קרובות, קרובות מידי.

כל ארון הספרים היהודי כולו הוא חלק מהמחשבה והפילוסופיה, והתרבות היהודית. יש בו ספרי הלכה רבים שמשפיעים על התנהגות היהודי ומחשבתו בחיי היומיום. כפי שכבר אמרתי, יש שסוברים שנשים לא צריכות ללמוד זאת. הם שוכחים, כרגיל, שנשים הן חלק מהעם היהודי, חלק מהתרבות היהודית, חלק משמעותי מאוד למעשה (51% מהאוכלוסיה, בכל זאת).
נשים אחראיות (בתפקידיהן המסורתיים ע"פ היהדות) על כך שהגברים יוכלו להמשיך בתפקידים המסורתיים שלהם. אמנם, במבט מהפסגה קצת קל לזלזל במה שיותר למטה, אבל אני מאמין באופן גורף שאמירה כמו "לא אמורות ללמוד" היא אמירה מרפה ידיים. והיא אמירה שגם באה להרפות ידיים. להרפות את ידיה של מחצית מהאוכלוסיה, מחצית מהא/נשים המזדהות/ים כיהודים, מחצית שלמה – ואפילו קצת יותר.

כאשר אומרים לאלמוני שאינו אמור לעשות משהו, יש בכך נימת ביקורת מסויימת, על כך שעושה. הוא אינו חייב, למה לטרוח? לעיתים הדבר בא בהערכה ופליאה, אבל המקום שלהן לא ממש חיובי תמיד. אלמוני עושה משהו שאינו אמור לעשות, והפלונים מתפלאים על כך, על העוצמה שיש בו, אך עצמם לא יעשו זאת. כי אינם אמורים לעשות זאת. למה לטרוח?
כאשר אומרים לפלמונית, שאינה אמורה לעשות דבר מה, ללמוד דבר מה, לקרא דבר מה, יש כאן גם ביקורת. לעיתים קרובות גלויה. ביקורת שהיא חוסר רצון לוותר על משהו שהוא בלעדי עבור פלוני אחר. יש כאן הרפיית ידיים. ויש כאן, כן אני אומר זאת, ניסיון להדיר נשים. אמירה של "לא אמורה" היא מעט אחרי "אסור לה" שהיא כבר קצת לא "פוליטיקלי-קורטקט" (כלשון הגויים). הנשים הן חלק משמעותי בתרבות ובשיח היהודי. וחבל שיש אנשים שרוצים לשמור אותו רק לחצי אחד של האוכלוסייה.

glowbarתוספת מעכשיו:

יש אמירות שונות על התפקיד המסורתי של נשים ביהדות, ולהן יש תפקיד משלהן – ועל כן עליהן לעשות אותו. אני לא מאמין בחלוקת תפקידים ממוגדרת. יש נשים שירגישו בנוח לבצע את התפקידים המסורתיים, ויש כאלו שיבחרו לא לעשות זאת. ויש נשים שיבחרו לשלב. יש גברים שיעשו כך גם כן. מנסיוני כל ניסיון לומר למישהו שהיא עושה משהו שהיא לא אמור לעשות, היא אמירה קלה יותר של זלזול, יותר מאשר אמירה של הערכה. במיוחד בקונטקסט של מנהגים. יש אפילו כאלו המרחיקים ואומרים שאסור. הם מתרצים את האיסור בכך שאין זה מקומה של האישה. האם יש איסורים על גבר לנקות, לטפל בילדים, להפריש חלה, להדליק נרות? האם יש איסור אחד על גבר לעשות מעשים שמיועדים לנשים?
קיים כמובן האיסור ללבישת בגדי נשים ו"טיפוח" "נשי" כגילוח, כזכור: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (ספר דברים, כ"ב, ה') והפרשנויות הלכו ורבו למקומות בהם אני כבר נוטה להתעצבן מעבר למקובל, על כן לא ארחיב בעניין זה.
כתבתי כבר קודם, על כך שביהדות נפוצה תפיסה על כך שחלקה של האישה בעולם הבא נקבע על ידי הגבר. זו בדיוק התפיסה של "לא אמורות" – כי מבחינת הגישה הזו, מעשי הנשים האלו הן לשווא, שווים כקליפת השום. הערך שלכן נמדד לפי ההצלחה שלנו. וזה ממש חמוד שאתן מנסות להיות שוות, אבל אין סיבה שתטריחו בזה את ראשכן הקט, לכו ותביאו קפה.

מודעות פרסומת

שדכנות, יהדות, פמיניזם ומכנסיים

הרשומה הראשונה מתוך סדרת רשומות שאפרסם מתוך דברים שכתבתי בעבר על יהדות באימיילים שונים, ומעולם לא פורסמו בפומבי קודם.

נכתב ב27.02.2012.
לאחרונה התחילו לחשוב שאני איזו סוג של שדכנית. אכן אכן. שניים, חובשי כיפה אגב, פנו אלי בבקשה שאכיר להם בנות.
"לאיזו מטרה?" עוד שאלתי.
"את יודעת, שתהיה לי בחורה" אמר הראשון. החלטתי לשתוק על המשתמע מהמשפט הזה. שאלתי אלו נשים הם מחפשים למטרות קשר. בסך הכל – זו אוניברסיטת פאב-עץ, נשים דתיות לא חסר כאן. אני מכירה כמה וכמה נשים דתיות שלומדות איתי שהן חכמות, נבונות, מגניבות, וכו'. למה לבקש ממני להכיר להם אותן, ביחוד בהתחשב בזה שאין לי הרבה חברות בנות. למעשה, רוב הנשים שאני מכירה בפאב-עץ הן חילוניות. ובאופן עקרוני אני לא מתעסקת בשדכנות, כי אני חוששת שזה עיסוק לא עבורי. אני כן משדכת בין אנשים שיכירו למטרת חברות – כי מה יכול להיות טוב יותר מזה שאנשים שאני אוהבת כחברים יאהבו גם זה את זה? אבל כאשר זה מגיע לשידוך זוגות – כאן העניין קצת תמוה. אני מוכנה לאחד מעגלי חברויות, ואתם כבר תטרחו להכיר. לא?
המלצתי לראשון ללכת לכנסי גיקים (יש בהם הרבה נשים דתיות, אגב, שהן מגניבות בטירוף. לאחרונה הייתי בכנס "הארי פוטר" (חנוכדברא, למעשה). שלושה רבעים מהקהל הורכב מרווקות דתיות. טוב, זה לא הרבה בהתחשב בזה שהכנס כולו כלל לא יותר מ20 איש.) –  שם יש בנות אדם רבות וחביבות (ובכלל, כל העניין בכנסי גיקים הוא שלחלוטין לגיטימי להתחיל שיחה עם כל אחד ואחת על כל נושא שבעולם, והדבר לעולם לא יחשב למוזר). כישורי השדכנות שלי מעטים עד לא קיימים, סה"כ – אבל לפחות הייתה לי עצה שעשויה להועיל.
השני כבר הקשה עליי. "אני מחפש דתייה פמיניסטית"
הלסת שלי הייתה צונחת לרצפה לולא היו לי גידים, שרירים ורקמות חיבור שמחברות אותה לגולגולת. כידוע, יש נשים דתיות פמיניסטיות. יש אפילו די הרבה. שאלתי אותו אם לא כדאי לו לנסות להצטרף ל"קולך" או משהו בסגנון. הוא אמר שהוא כבר בארגון (הגבות שלי נטו השמימה). "נו?" שאלתי
כנראה שאין שם נשים בגילו. וכאן הוא ציין שעל אישה פמיניסטית דתית ללבוש מכנסיים. בלמתי את פי בכח. למדתי בחיי כמה דברים על politicly correct ולא רציתי להתחיל ויכוח. במיוחד כי אני לא טובה במיוחד בוויכוחים.
פמיניזם, בהגדרה המוכרת לי, הוא תנועה למען שוויון כלכלי, חברתי וחוקי בין המגדרים השונים גם אם יש לו הרבה זרמים שונים ובניהם הדעות חלוקות עד מאוד לעתים קרובות. בכל מקרה ותמיד (לרוב) הפמיניזם מדבר על כך שכל בני האדם בעלי זכות שווה לבחור לעצמם (בהגבלות החברתיות הקיימות) בלי קשר למגדרם. לקבל הזדמנויות שוות ויחס שווה. לא רציתי לשאול אותו מדוע הוא מחליט שפמיניסטית דתית חייבת דווקא ללבוש מכנסיים.
הוא ציין שפמיניזם דתי-יהודי הוא זן די נדיר. כאן אני מסכימה. יאמרו מה שיאמרו ארגון קולך (יש להן כמה יזמות מאוד נאות, אם כי אני לא תמיד מסכימה עם הדרך שלהן או ההגדרה שלהן. אבל שוב, איני דתית אז אולי לא ירדתי לסוף דעתן) – לדעתי פמיניזם ויהדות לא תמיד מתאימות זו לזו.
יתכן ולעתים זה בגלל גרסאות פרשני היהדות, שהיו בניהם מעט מאוד נשים (ברוריה?) שיכלו להבין תפיסת עולם של אישה, שגדלה, הלכה למעשה, בתרבות שונה מזו שגדל בה גבר יהודי. הציפיות היו שונות לחלוטין. האנשים איתם האינטראקציה שונים. הסנקציות החברתיות על התנהגויות שונות הן… שונות. נתקלתי בזמנו בדוגמא לכך, שאישה זוכה לעולם הבא לפי בעלה. התנ"ך אומר מעט על העולם הבא, וחז"ל ואלו שבאו אחריהם הם הטוענים על מה שיש שם. על כל פנים, זוהי תפיסה שדי מבטלת את כל המעשים וההשתדלות של האישה. אפילו נניח וההשתדלות שלה צריכה להביא את בעלה לחיים רוחניים טובים יותר – האם אין זה בכל זאת קצת סותר את זה שעדיין מעשיה חסרי משמעות אם אין הם משפיעים על בעלה? האם זה אומר שלא משנה כמה השתדלה ובעלה חוטא – היא אחראית לכך? האם אין היא אדם בוגר בפני עצמה ויש חשיבות גם למעשיה שלה שלא השפיעו על בעלה? אולי אינני יורדת לסוף דעתם של חז"ל בנושא.
היו להם עוד תפיסות משונות על נשים, שככל הנראה נבעו מכך שהם לא היו איתן בהרבה אינטראקציה, כמו שכתבתי למשל, בעבר, על שיער הערווה ומעשה האונס של אמנון ותמר.


"וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד מ"ט אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה וכי נקשרה לו איהי מאי עבדה אלא אימא קשרה לו נימא ועשאתו כרות שפכה איני והא דרש רבא מאי דכתיב (יחזקאל טז, יד) ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להן לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה שאני תמר דבת יפת תואר הואי" (סנהדרין כא א).

(אם ישאלו לדעתי, אם אכן נכרת מה שנכרת לאמנון בגלל שערת ערווה זה לחלוטין הגיע לו. שלא יאנוס.)

ולמרות זאת יש פמיניסטיות יהודיות דתיות. תאמינו לי, לא חסר. גם אם חלקן לא יקראו לעצמן בשם זה.

הרי תפיסת התורה שבעל פה היא גם כי "לא בשמיים היא", לא כן? ושבני אדם יכולים לפרש לפי הבנתם את התנ"ך והתורה שבעל פה. שהתורה שבעל פה צומחת ומשתנה כל הזמן, ומה רע בכך שתגדל גם לכיוונים פמיניסטים, שמדברים על שוויון זכויות בין מגדרים שונים?
אז למה שפניסטית דתיה לא תלבש חצאית? יכולות להיות כל כך הרבה סיבות ללבישת חצאית או מכנסיים – ואינני יכולה לחשוב על סיבות לא לגיטימיות לעשות זאת. את לא בהכרח חייבת ללבוש מכנסיים כדי להיות פמיניסטית יהודיה. צריך רק גישה.
%d בלוגרים אהבו את זה: