מפזר את מילותיי ברוח האלקטרונים של רשת האֶתֶר

פוסטים שתויגו 'בשר'

הקשר ותרבותיות

לפעמים פגיעה, עלבון או קושי אינם יהיו תמיד כאלו אלא עניין של הקשר. כאשר נתבונן בהם כמקרה אחד – הם חסרי משמעות, חסרי מובן, סתמיים. לא כל כך נוראים אפילו. אם נתבונן בחלק מהן מתוך קונטקסט תרבותי מסויים – אפילו יראו לנו לא הגיוניים. אולי אפילו נוכל לשוות בנפשנו שלו חיינו בתרבות אחרת(דמיונית), זה לא היה מטריד אותנו. אל תענו על השאלות מיד – החזיקו אותן בראש, וחכו. חכו מעט.

אוננות

כאשר הייתי צעירה יותר, גבר זר התבונן בי ואונן, כאשר הייתי לבד. ברחתי בבהלה. הייתי בטוחה שעוד רגע יאנוס אותי, ולא לחלוטין הבנתי מה עשה. כאשר אני חושבת על כך עכשיו, ועל עוד אירועים שאני קוראית על חשיפה ואוננות בפומבי, אני חושבת – מה רע למעשה בכך? מאום. אין רע בעירום. אין רע באוננות. אין אפילו רע באוננות בציבור – מבחינה טכנית. אין באוננות בציבור, ברמה התיאורתית, שלי לפחות – כל דבר רע. אבל – כיצד קורה שכה רבות (ובהן אני) נפגעות ונפגעים מכך?

קללות

כאשר הייתי יותר נמוך, היו מקללים אותי. "רוסי מסריח!" וקללות בסגנון היו לחם חוקי. לפעמים אפילו סתם "רוסי!" . שנים שתקתי, ולא עניתי דבר. מה יכולתי לענות להם, לישראלים? האם אפשר לומר משהו לועג למישהו שנולד בארץ? איש לא חושב שלהוולד במקום אחר זה רע, נכון? למה אפילו "רוסי" היה כל כך מעליב? הרי, זה לא היה שקר, באמת נולדתי במקום אחר. זה לא דבר רע,  נכון?

ווג

זכור לי שקראתי על כך שעורכת ווג אמרה שאף לא אחת מבין הקוראות חלתה באנורקסיה בגלל קריאה בירחון שלה. וזה נכון. ירחון אחד לעולם לא יגרום למחלה.

deviantART

הרבה יצירות מעולות יש שם. והרבה הרבה הרבה יצירות, מוערכות מאוד, ובהן נשים מופשטות, מושכבות כגופות, מגולחות. גם בתמונות בהן נראה לכאורה טבע פראי. כל תמונה כזו היא לא שוביניסטית, היא מבטאת רעיון מסויים, נכון? אז מה אם אין תמונות גברים כאלו כמעט כלל.

בנק

"איזו לקוחה חמודה יש לנו" אמרה עובדת בנק לעובדת שישבה איתי באותם רגעים. הבטתי בה במשך שניות אחדות בתרעומת. היא הביעה הבעה בפניה של אי הבעה, אולי איזו התייחסות משונה. אמרתי לה, בנימוס, שאני יושבת כאן. אין סיבה לדבר עלי כאילו אני לא כאן,כאילו אני לא מבינה כלום.

"היא מאוד גמישה, הא?" אמר אחד בן זוגי בחדר הכושר. כעסתי – כי יכול היה לדבר אלי.

כל פעם שיש מחלקי עלונים או מסבירי פרסומות, כאשר אני הולכת לי לתומי עם בן זוגי, לעולם לא ידברו אלי או יפנו אליי. המלצרים במסעדות כמעט אף פעם לא אומרים לי דבר.

הם לא מתכוונים להעליב.

ההקשר, הוא לא מה שפוגע בנו.

  • מה שפוגע בנו, הוא התרבות שלנו. התרבות שלנו שמייחסת למילים מסוימות משמעות משפילה. המשמעות המובנית של מילים מסויימות והסמלים וכל המטען התרבותי של… מילה אחת.
  • מה שפוגעת בנו, היא הנימה. אפשר לומר מילים שונות בנימה שונה. בקונטסט שונה. לא לחינם אני כותב במגדרים שונים עבור נימה מדוייקת יותר (המצופה מהמגדר?). כאשר אומרים מילים בנימה מסויימת, אפשר להביע בתוכן הרבה תוכן. כאשר אתה אומר לחבר שלך "בן זונה" זה יכול להיות מתוך חיבה (?) או מתוך כעס. הקללה עצמה מכילה הרבה רבדים של משמעות, הנוגעים לכך שלהיות בן של זונה זה רע. חזרנו לתרבות.
  • מה שפוגע בנו הוא הכמות. ציור אחד לא יכול להיות שוביניסטי. תמונה אחת. ירחון אחד. פרסומת אחת. כאשר אנו רואות שוב ושוב את אותם הרעיונות מובעים באופן מסויים באותן התמונות – הפגיעה מתרחשת.
  • מה שפוגעת בנו, היא הרצון לפגוע בנו. כאשר אחרים ואחרות מתנהגים אלינו כאילו הם שונאים אותנו. כאילו הם רוצים להשתמש בנו. כאילו אנחנו לא קיימות באמת.
  • מה שפוגע בנו, הוא כאשר לא רואים אותנו. כאשר אנחנו הופכים להיות סימן, סמל, יצור חסר בינה (בעלי חיים, תינוקות ולעיתים קרובות נשים וקבוצות רבות אחרות, נתפסות ככאלו בתרבות שלנו), בלי ששאלו אותנו – אם זה מקובל מבחינתנו.

כאשר מאוננים עלינו בציבור, הופכים אותנו – בפנינו – לכלי חסר בינה. כאשר מאוננים עלינו, מבחינת הקשר תרבותי, אומרים לנו מי אנחנו – זונה – מילה בעלת משמעות שלילית מאוד בתרבות שלנו. אין הרבה מילים שליליות ממנה(אני מאתגר אתכם למצוא). כאשר מאוננים עלינו, זה לא קורה בפעם הראשונה. כבר נחשפנו לקונספט הזה באופן חלש יותר לאורך ההסטוריה האישית שלנו לפני כן. כאשר צוחקים על המוצא שלנו יוצאים מנקודת המבט התרבותית שמה שמקומי, שולט, חזק הוא טוב. השאר רע. האחר הוא רע. ולהיות אחר הוא הרע המוחלט. כאשר מציגים בני אדם מקבוצה כלשהי כאפשרות יחידה אחת לטוב אחד, סטנדרט אחד פוגעני, יותר פעמים מכפי שנוכל לספור או לזכור הופכים אותנו לכלים חסרי בינה, נשים, חיות, אחרים. גם מהגרות. איכשהו השולט, החזק, המקומי הוא לרוב גבר (עם עוד תכונות יותר ספציפיות) בתרבות שלנו. השאר?

סתם כוסיות.

מודעות פרסומת

צימחו-מיני

יהיה רק הוגן להזהיר, שברשומה זו יש כמה תמונות וסרטונים שעוברים את גבול הטעם הטוב. הקריאה על אחריותכם.

יש חוק באינטרנט (חוק 34, ליתר דיוק) האומר (לפחות לפי אחת הגרסאות) שאם ניתן לדמיין את זה, יש פורנו של זה. לא יודעת, בתור מי ששייכת רוב הזמן למין הלא נכון, אני לא מבלה הרבה זמן באתרי פורנו. הייתה איזו תקופה בכיתה ה', ומידי פעם אני קצת מתלהבת מדברים מצויירים שאני נתקלת בהם (בכוונה או לא בכוונה) בדאביאנט, או סתם ברשת. הם תמיד משעשעים ונחמדים, לעומת פורנו "אמיתי" שהוא כל כך פויה, מביך ומחפצן.

ככה יצא שעד לתקופה האחרונה לא ממש שמעתי חוק 34, ואף פעם לא חשבתי על דבר כזה, פורנו צמחוני ***(או הרבה דברים אחרים, אבל זה לא רלוונטי). אבל חידשתי איתו הכירות בעקבות פרסומת מסויימת של פיתה(People for the Ethical Treatment of Animals – PETA) מדובר בפרסומת שבה נשים חטובות ונאות מבחינת כל הפרמטרים התרבותיים הנדרשים עושות דברים לירקות. אלו דברים? אני אתן לכם להתרשם לבד.

לא יודעת, בתור מי שמקווה להיות פמיניסטית כאשר תהיה גדולה, זו לא תגובה מתאימה מבחינתי, אבל הפרסומת הזו הזיזה אצלי כמה שרירים שהשתיקה יפה להם. באמת. אם היה לי פין, הייתי יכולה להניף עכשיו את דגל הדיו על התורן החדש שצמח בחדר שלי. החיסרון היחיד, מבחינת הפין הוירטואלי שלי, שלא היו שם גם כמה גברים שהיו עושים דברים דומים לצמחים ממשפחת הדלועים והסולניים. אבל זה עדיין מעלה אצלי את השאלה – האם ראיתי את הנשים האלו כחפץ? האם אחרים רואים אותן כחפץ בפרסומת הזו? רבות דובר בביקורות על הפרסומת הזו, ופרסומות אחרות של פיתה – העובדה שהם לוקחים נשים ומציגים אותן כאובייקט, או כבשר.

אישה או בשר?

על הקשר בין נשים לבשר, כתבו כבר נבונות ממני.  אבל אני עדיין לא יכולה שלא לתהות – האם השחקניות האלו, והגברת פמלה אנדרסון התכוונו ורצו שנראה אותן כך? ומה בעצם המסר של פיתה? האם זה בסדר, להציג א/נשים באופן כזה, כדי לקדם צימחונות? אין לי תשובות לשאלות האלו. קטונתי מלהשיב עליהן. ולמרות שלדעתי צמחונות זה טוב ויפה וחשוב, האם זה בסדר לקדם אותה על ידי דיכוי נשים?

והאם זה בכלל דיכוי נשים? מי מדכא את הנשים האלו? פיתה? החברה? אני?

פמלה אנדרסון היא פעילה ידועה למען זכויות בעלי חיים. אעלה השערה שהנשים שהשתתפו בפרסומת הן ככל הנראה צמחוניות, על כל פנים הן ידעו מה היא פיתה, ומה הם מייצגים, או טוענים לייצג. הציור על גופה של פומלה, בעין מורגלת הפוטושופ שלי היא לא פוטומונג', או לפחות אחד די מוצלח. רואים שהיא עברה ריטוש לאחר הצילום, אך הסימונים נראים אותנטיים למדיי. ו… טוב, הדברים שהשחקניות עשו עם הירקות אמיתיים להדהים. ירקות אמיתיים נזרקו לג'קוזי וירקות אמיתיים מרחו שמן על רגליים. קרוב לוודאי שהשחקניות קיבלו תשלום על עבודתן. בקיצור – הן ידעו מה הן עושות. קרוב לוודאי.

ומה בעצם ראינו כאן? ראינו נשים שמשתעשעות בירקות בתנועות ואופנים (יחד עם קצת משחק מצלמה) שמתפרשים בעינינו (לדעת פיתה) כמיניים. וזה יחד עם הכיתובים שלצמחונים יש סקס יותר טוב. הרבה רמיזות על מין היו כאן, אם כי שום דבר פרקטי ואמיתי. האם בעצם הפרסומת ניסתה לומר שאם נהיה צמחוניים יבואו נשים כאלו ויעשו איתנו את כל הדברים המלהיבים האלו? (זה נראה די מלהיב למרוח שמן עם ברוקולי על הרגל), או אולי הם מנסים להציג צמחוניות כנשים שישמחו למין, תמיד, לא משנה מה, אפילו אם כל מה שיש להן זה ירקות? (בתנועות מוגזמות ולא פרקטיות מן הסתם. מי בכלל משתמשת ככה באספרגוס כאשר היא בודדה?!) ועל כן, כדאי לנו להיות צמחוניים, כי צמחונים וצמחוניות, כידוע, זה כיף גדול ביחד. ואולי הם בכלל אומרים לנו שאם נהיה צמחוניים נהיה קשיחים כמלפפון וגדולים כחציל? לא יודעת, לא ברור לי.

אולי אני צריכה לומר שמציגים את הנשים כזונות, זולות ושאר זוועות שמתחילות בז, כי למעשה הפרסומת הזו מראה אותן כאובייקטים שמטרתן דבר אחד – למשוך את תשומת ליבנו באמצעות מין למסרים של פיתה. אבל העניין הוא שאני לא רואה את הנשים האלו באופן הזה. אם אתעלם לרגע מהשחקנות שלהן, אז כן, אחרי הפרסומת אני בהחלט מסוגלת לראות אותן כבני אדם. אפילו כבנות אדם מוערכות למדיי, אם הן הסכימו לעשות דברים מביכים כאלו עם ירקות למען בעלי חיים. אני בהחלט יכולה לדמיין שהן נהנות ממין, ולרצות שאחת מהן תרצה נשיקה איתי, כי הרמיזות המיניות בפרסומת היו כל כך… מיניות. אבל כאן נמצאת הבעייתיות. רוב הסיכויים הם שהן לא עשו את זה בשביל להראות לעולם את רצונן ואהבתן למין, או אפילו למען הנאתם של אחרים. והמציאות המרה היא שהתפיסה שלי אותן כבנות אדם וההערכה שיש לי אליהן על השתתפות בפרסומת המגניבה הזו היא רק שלי, והיא רק כי חשבתי על זה קצת אחרי הפירסומת. כי רבים אחרים יתעלמו מהקליפה של הצמחונות שניסו להלביש על הפרסומת הזו, ולעולם לא יחשבו על האישיות שלהן. גם אני לא חשבתי עליה ברגעים הראשונים. לא חשבתי צמחונות בכלל. לא חשבתי. נשאבתי לתוך העולם הלא ריאלי של מין וירקות שפיתה יצרו, עולם בו אין משמעות לאישיות, אופי או סטנדרט יופי שונה מהמקובל. עולם שיש בו רק מין – ומין מסוג אחד. המין שהחברה והפרסומות והטלוויזיה מבטיחים לנו כל הזמן והוא לא שם. עולם שבו מין הוא ההנאה העילאית, והוא תמיד מותר וזמין ובמידה מסויימת, גם חסר משמעות לגבי מה רוצים אחרים כי זהו עולם של פנטזיה. אבל הבעיה היא שכל הפרסומת הזו נראתה לי יותר מידי כמו הצצה דרך חור מנעול אסור – נשים משתעשעות עם ירקות (רק נשים, לא גברים!) ואני מסתכלת בהן – להנאתי האישית. למעשה, אין בכל הדברים האלו כל רע מבחינה אובייקטיבית. אין רע בעולם פנטזיה מיני, כל עוד זוכרים שהוא פנטזיה. אין רע בהסתכלות על נשים משתעשעות עם ירקות, כל עוד אף אחד לא הכריח אותן לעשות את זה – לפחות לדעתן, והן יודעות על זה – שמסתכלים עליהן (הן יודעות, הן הצטלמו לפרסומת בידיעה. השחקנות כאן בולטת).

ופמלה אנדרסון? התמונה הייתה לדעתי היא הקבלה יפיפיה לכך שתופסים גם נשים וגם בעלי חיים לא יותר מחלקים שעושים לנו לא יותר מנעים  – בבטן או בבולבול או במוח. אבל למעשה רק אני כמסתבר, תפסתי את זה ככה. ככרזה כפולה. התברר לי לדאבוני שהמטרה שלהם הייתה להראות הקבלה בין בני אדם לבעלי חיים שאוכלים. לא יודעת, איכשהו זה לא נראה לי ככה. איכשהו נראה לי שפמלה אנדרסון הוחלפה, בטעות או בכוונה בבשר. כי הפרות והתרנגולות וגם פמלה, הם כבר לא יצורים חיים. הם נתחים למאכל.

טובה לאכילה? רק אחרי בישול!

הבעיה האמיתית היא החברה והאופן שבו היא תופסת נשים. בעולם אחר, בעולם שבראש שלי לפעמים, הפרסומת הזו לא נראית רעה. אבל הפרסומת הזו נמצאת בעולם האמיתי. בעולם שבו כאשר אישה נאנסת – זו אשמתה. בעולם שבו אישה אשמה על כך שכאשר היא הייתה ברחוב – זורקים לה הערות. בעולם שבו ילדה יכולה ללכת בבית שמש, בלבוש צנוע לפי הסטנדרטים שלה – אבל עדיין להיות מוכה על ידי אנשים שחושבים שחולצת טריקו עד המרפקים היא עדיין תועבה. בעולם הזה נשים שעושות דברים שובבים עם ירקות לעולם לא יתפסו כנשים שעושות דברים שובבים עם ירקות, על מנת להמליץ לנו על יתרונות תזונה אלטרנטיבית (מין טוב הוא יתרון משמעותי, לא?). הן יתפסו כחפצים – לא כבני אדם. כי רבים מאלו שיצפו בפרסומת הזו עלולים ליפול במלכודות שהחברה שמה לנו לגבי נשים ומין. המלכודת ששמה לנו פיתה, בלי ידיעה, הוא שצמחונות תעזור לנו לפתוח את הקופסה הזו, שנקראת אישה, שבתוכה יש מין ואת כל התענוגות שבעולם.

______________________________________________

***בתור נ"ב אציין שבדקתי ובחנתי (בקצרה) את קיומה של פורנוגרפיה צמחונית וטבעונית. בחיפוש לצמחוני מצאתי כצפוי נשים משתעשעות עם ירקות, באופנים שלפעמים הם ביזאריים(לא מלהיב עד דבילי), וגם כמה ירקות שדומים לכל מיני דברים(דווקא חמוד). בחיפוש של טבעוני, לא נמצא דבר, פרט לשחקנית ששם המשפחה שלה הוא vegan, אז לא נחשב. לדעתי, יצרניי הפורנו פספסו בגדול, ופורנו צמחוני אמיתי צריך להיות על פעילי בעליי חיים שבאים לבקר במקום שבו עושים רע לחיות, נפגשים במקרה, ועושים סקס, ומצילים חיות. או מצילים חיות בעזרת שיחוד השומרים על ידי מין. או משכנעים אנשים לצמחונות על ידי מין (ואגינת הקסם הירוקה!). אבל מסתבר שיצרניי החומר שזוקף תרנים לא כאלו מקוריים, או צמחוניים

%d בלוגרים אהבו את זה: