מפזר את מילותיי ברוח האלקטרונים של רשת האֶתֶר

אינני מגדירה עצמי כבעלת מודעות פוליטית-טיפוחית, והייתי מעדיפה להגדיר את עצמי כא-פוליטיפוחית. למעשה, מבחינת פוליטיקת הטיפוח האישי אני קרוב לוודאי נמצאת יחד עם השמאלנים הקיצוניים, ועדיין לא הגעתי אל ההיפים או האנרכיסטים, מהסיבה היחידה שאני מתקלחת מידי יום ומורידה שערות ברגליים, ובבית השחי, אם כי תוך טרוניות לרוב. למעשה, העובדה שאני שייכת לצד הפחות מוסרי של פוליטקת הטיפוח נובעת רק מהעובדה שאני נוהגת ללבוש את החולצה והמכנסיים הראשונים שאמצא בארון, בנוסף לזה שבקיץ הזה עברתי מחזיות לגוזיות (אמא שלי שונאת אותן, סבתא שלי רוצה גם, ואני נהנית מהעובדה שמה שמחזיק לי את העופרים הפרטיים והלא פרופורציונליים קרוב לבית החזה שלי עולה פחות משכר המינימום). ולמרות חוסר המודעות שלי, יש דבר אחד שאני נעשית מודעת אליו יותר ויותר: עוד חלקת שיער בגוף שלי הפכה להיות לא מוסרית בכל קנה מידה חברתי – הערווה.

 העובדה שהסרת שיער ערווה היא דבר לא רק מקובל אלא גם נפוץ ואף רצוי, התבררה לי זמן קצר לאחר עופרת יצוקה.

"יש לך משולש?" שאלה אותי אז אחת מכמה, שנודבה לעזור לענף שלי לסדר את הבאלגן שהותיר המבצע אצלנו. השאלה הביכה אותי, ולא עניתי, והיא המשיכה לפטפט על הסרת שיער עם השאר, שכפי שמתברר לי עושות דברים בנידון. רק לאחר זמן קישרתי את עניין הסרת שיער הערווה עם העובדה שאצל דוגמניות התחתונים, תמיד נדמה שהתחרה נחה על קרש גיהוץ ולא הסינפיביס פוביס (ה"עצם" הזו של הערווה), וכל העניין הסתדר יפה מאוד עם ניתוחי הלאביופלסטיקה, אליהם התוודאתי דווקא מהצד המנתח (אני עדיין יכולה לספר לכם על החתכים המקובלים במיקצוע). בתור אנקדוטה צדדית, אספר שבדיון הרופאים שנוכחתי בו, הרופא הבכיר האשים את האוננות כגורם לצורך בניתוחים. אחד אחר דווקא נהנה יותר מתמונות ה"לפני". הרופאה היחידה בחדר (או אחת מהמעט שהיו) לא תרמה רבות לדיון.

 נחזור לעניין שיער הערווה.

למרות יחסי הציבור שמנסים לעשות לו, הוא לא צומח שם כי הוא רשע. הוא פשוט מתחיל לצמוח עם תחילת גיל ההתבגרות, לאחר הגדלה בכמות ההורמונים שמפרישה בלוטת יותרת הכליה – יחד עם תחילת ההפרשה מהשחלות לזרם הדם, במקביל פחות או יותר לשיער בבית השחי. יש לו אפילו שלבי התפתחות, שמאפשרים לאבחן את רמת הבגרות המינית. להלן איור להדגמה.

אזור הערווה גם עשיר בבלוטות אפוקריניות, שמתחילות לפעול זמן קצר לאחר שהשערות מנצות. בנוסף לזיעה, בלוטות מודעות פוליטית אלו פולטות גם פרמונים וחומרים שעוזרים למנוע זיהומים, ואחראים לריחות המיוחדים שיש לכולנו בבתי השחי ובערווה, ומסיבה תמוהה נחשבים ללא נעימים. שיער הערווה עוזר לפזר את החומרים האלו, לבלום זעזועים (ולהגן קצת על העור הרגיש שבאזור חשוב זה), לספוג זיעה או לשמור על האזור לח לפי הצורך. הוא גם מכריז קבל עם ועדה – "אני אישה בוגרת, בשלה ופוריה!" (בהפרעות הורמונליות מסוימות צורת השיעור יכולה להשתנות לצורה "גברית").

 אלא שקרה, ולא מזמן באו עלינו סכינים, שעוות ולייזרים לכלותינו, וכבר כולנו יודעות שלהיות עם שיער ערווה זה BIG NO-NO. כי לשחקניות הפורנו –אין. לדוגמניות – אין. מסתבר שגם לתל אביביות אין, ובכלל זו מידה מגונה שכמעט יכולה להצדיק זריקה של הפרטנרית מהמיטה. משל לא שיערות ערווה יש לנו שם, אלא פצעי עגבת מזוהמים, יחד עם כמה פפילומות, זיבה ירקרקה ובנוסף לכל – סקביאס! ונגד סקביאס, כידוע, קונדומים לא עוזרים.

 הפחד הזה מפני שיער הערווה הוא לא חדש באזורינו, והוא בן יותר מ1700 שנה. עוד בתקופת חז"ל פחדו מפני השערות האיומות האלו שיש לנשים בין הרגליים. באותה תקופה, לפי מעט התיעוד שיש, נשים ישראליות נהגו לגלח את שיער בית שחיין וערוותן. הגברים לעומת זאת – לא נהגו כך וזו אף נחשבה מידה מגונה ושייכת לגויים. הסיבה לגילוח שיער הערווה לא הייתה רק אסתטית, כפי שניתן היה להניח, אלא בריאותית ממש. העניין התברר לי בהפתעה כאשר עיינתי באופן מקרי למדיי בתלמוד בבלי עם פירושים (והסברים בשפת זמנינו על מושגים שונים) נתקלתי בהסבר למושג "נימה" בעמוד הדן בפרשת פילגש בגבעה. עניין הנימה נכנס לכאן כי אחד הפרשנים שיער שהפילגש גורשה כי הבעל "נימה מצא לה", ושם גם דנו מהי אותה הנימה. מסתבר, שבאותה תקופה חשבו ששערות הערווה של האישה מסוכנות ממש! התאמינו? שהרי אם לא הקפידה האישה וגילחה היטב את הכל, יכלה הייתה שיערה להשתרבב, להתלפף סביב הפין (בזמן המשגל, מן הסתם) ו…לכרות אותו, או לפחות לגרום לעקרות מידית. ובכן, לא פלא, אומרים פרשני הפרשנים, שהאישה גורשה. הרי הנימה הזו ממש ממש מסוכנת. מגיע לה שיגרשו אותה, אם ככה היא מזלזלת בבריאות בעלה. העניין הזה נזכר שוב כסיבה לכך שאמנון שנא את תמר לאחר האונס. כי היא עשתה אותו עקר, או עשתה לו כמעשה לורטה בובטס, תלוי במפרשי המפרשים.

"וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד מ"ט אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה וכי נקשרה לו איהי מאי עבדה אלא אימא קשרה לו נימא ועשאתו כרות שפכה איני והא דרש רבא מאי דכתיב (יחזקאל טז, יד) ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להן לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה שאני תמר דבת יפת תואר הואי" (סנהדרין כא א). בהמשך, אגב, הפרשנים ממשיכים את ההשמצות על תמר (שלא גילחה כי אימא שלה גויה, לפי מפרשי המפרשים), וטוענים שתגובתה לאחר מעשה האכזריות הנורא שעברה היא מוגזמת.

 על כל פנים, כל מי שיש לו/ה מעט שכל יש באבטיח יבין שמדובר בלא פחות משטות גמורה. שערה כורתת איבר מין בזמן משגל? או אפילו פוצעת? כדי ששערה תוכל בכלל להתלפף סביב איבר המין היא צריכה להיות ארוכה מספיק. ולפי הנתונים שמצאתי בטמקא, עובי הפין הממוצע הוא בין 11.8 ל13.8 ס"מ. המודל הגברי הזמין לי מאשש את המידה הזו, פחות או יותר (בטמקא כתבו מ"מ, אבל נראה לי הם טעו ביחידות המידה, כי יוצא איבר מין בערך בעובי של עט). ושיער ערווה באורך כזה כבר מזמין בדיקה בוועדה של ספר השיאים של גינס, או לפחות ספר השיאים הצה"לי. כמו כן, כל מי שקיים משגל יודע שזה ממש לא פרקטי – אם שיערה תיכרך שם, העניין יורגש עוד לפני שייגרם נזק, בני הזוג יפסיקו, ירחיקו שיערות (אולי ידאגו לקצר אותן להבא, אם מדובר בהפרעה שכזו לאיכות יחסי המין) וימשיכו בהנאה. סיבה נוספת שהעניין נוגד לחלוטין את השכל הישר, גם של חז"ל – היא שהם מעידים על כך שנשות הגויים לא הסירו את שיער הערווה. ואיכשהו לגויים זה לא הפריע, והם פרו ורבו כמו שעשו כולם בכל האזור. נראה לי שהם גם נהנו יותר.

 גם בתקופות מאוחרות יותר שיער הערווה לא תמיד זכה לעדנה. באומנות, כאשר היה עירום נשי שיער הערווה היה לא יותר מפלומה מרומזת, שכן ציור של שיער ערווה מרובה ו"גולש" נחשב לפורנוגרפיה ממש. מה גם שעד לא מזמן שיער ערווה מרובה דווקא נחשב לאיזה סימן למיניות מופרזת, ונשים ביישניות עם שיער ערווה מרובה התקבלו בהפתעה. כדאי לקרוא על כך כאן בהרחבה.

אבל נראה שכל העניין היה שקט בעשורים האחרונים, ואף שיער ערווה התקבל כדבר אירוטי ומגרה. קריאה חפוזה בספר "בית האלוהים" יחד עם עיון קל בפורנוגרפיה ישנה מעט יאששו את הטענה ששיער ערווה היה דווקא מיני מאוד, ובסדר למדיי (לפחות בעיניי ההיפים) . מה גם, שלא דיברו על האזורים האלו כל כך. אלו היו עניינים שה"צנעה יפה להם", ולמרות שזו גישה בעייתית, מן הסתם, יתרונה היה אחד. אף אחד לא ערער על כך שאיבר מין נשי כפי שברא אותו הטבע הוא לא בסדר. זאת אומרת – עשו את זה כל הזמן, אבל לא נטפלו באופן ספציפי לפות. היה הייתה חלק שהיה לא בסדר כברירת מחדל, מכת הגורל, אם תרצו, שאין מה לעשות כנגדה.

 אלא שלאחרונה פרץ עניין גילוח הערווה בעוז, ונפתחה האפשרות לעשות את המקום הזה קצת יותר "בסדר". התחילו לדבר עליו בעיתונות, הפורנוגרפיה עלתה על העניין כמוצאת שלל רב, התברר ליצרני התחתונים שאלו נראים יותר טוב כאשר אין כלום מתחת לתחרה, והקוסמטיקאיות ומכוני הלייזר עושים הון עתק על גב הנוהג החברתי החדש הזה, וכולם לפתע מתרצים זאת כ"נקי ואסתטי" כאשר לפני כעשור זה נחשב למשהו שנשים מהוגנות לא עושות. בנוסף התחילו אנשים רבים לטעון על רלוונטיות העניין למתן מין אוראלי. לא אשקר – זה באמת קצת יותר נוח כאשר אין שיערה שנתקעת מפעם לפעם במקום לא נעים בפה. אלא שאת הטענות האלו משמיעים לעתים קרובות גברים, בשפה נמוכה וירודה עם איומים שוביניסטיים לרוב. והם עדיין מצפים שנשים ירדו להם, בלי קשר למה שהן רוצות, ובלי קשר לשיעור שיש להם במקום.

 אז נכון, נתקעות קצת שיערות לפעמים. זה לא אסון. כאשר את/ה יורד/ת למישהו/י זוהי לא הקרבה. זוהי נתינה פשוטה שמטרתה להראות אהבה (או סתם משיכה מינית), ואין שום סיבה לדרוש ממושא התשוקה לשנות את עצמו. מקסימום לשנות קצת תנוחה ולא לזוז יותר מידי, כי יש לנו גאג ריפלקס מפותח, ואנחנו לא רוצות שבזמן שאנחנו עושות לו כיף, היא תזוז יותר מידי, והעניין יגמר בניקוי הרצפה. אנחנו רוצות לענג אותה, ושהוא יהנה קצת. אנחנו גם נהנות מזה שאנחנו עושות לה טוב, ושהוא נהנה.ולכן התירוץ המגוחך על המין האוראלי הוא עלוב. פרט לעובדה שאם אדם לוחץ על זוגתו להכאיב לעצמה כדי שיהיה לו נוח (או לפחות לסבול מגירוד עצבני ושריטות מסכין הגילוח) כדאי לשקול את היחסים מחדש.

 (וכדי שלא תקראו לי פוריטנית אציין שאני ובנזוגי ניסינו את עניין הסרת השיער הערווה, מתוך סקרנות נעורים. זה אכן טיפה יותר נוח, עניין המין האוראלי, לשנינו, אבל לי באופן אישי מראה הפטריה בלי הדשא מסביב נראה קצת עצוב. פרט לכך, לשנינו אחר כך די גירד, אז פרט למקרים נדירים ומיוחדים, לא עושים את זה. וכאשר עושים את זה זה בשביל הכיף.)

 זה יהיה עיוורון לומר שרוב הלחץ על "ערווה כמו של תינוקת" מופעל על ידי גברים מיזוגנים מזדמנים (אם כבר, מופעל עליהם לצפות לכזה דבר, על כל התהיות על פדופיליה שזה מעורר) אלא על ידי ה"חברה". זה מודגם על ידי האופן שבו רבות כבר הפנימו כמה זה חשוב, להיות בלי. נשים רבות כל כך הפנימו שהן יגיבו ב"איכס" קולני רק משמיעה על כזה דבר, ועיתונים מזן "לטפשה" יפרסמו כתבות שיציגו את אלו שמסירות כרוב השפוי והאופנתי, בעוד האחרות תקועות בפריפריה, או סתם היפיות (במסווה הצגה על  דו צדדיות בדיווח). ובעמוד ממול תתנופף לה פרסומת לחברה כמו ה"האפילציה הקנדית" שישכנעו אתכן שזה נורא חשוב להיות חלקה (בזמנו נתקלתי גם בתמונת לפני שהציגה נקבת אורנגאוטן נאה ביותר).

 ואם כל מה שציינתי קודם לא מספיק, כולנו מקבלות פריטה נוספת בעניין הערווה הזה על מיתר ה"אישה=לכלוך", כאשר מספרים לנו ששיער ערווה זה לא ממש נקי ("למראה נקי ואסטתי") כאשר למעשה מים וסבון, ואולי גזירת מספריים לשערות שעשויות להפריע באמת לפעמים, שומרים את האזור נקי באותה המידה, וכל האסתטיקה נוגעת לאזור שרוב האנשים לא רואים, ורוב אלו שרואים, לא באמת אכפת להם. ולזאת יוסיפו האנשים את הכינוי לנשים כאלו כ"בושיות" כאשר סיווגן בקטגוריה נפרדת עושה בדיוק מה שהוא צריך – מציג אותן כיוצאות הדופן, ולא ברירת המחדל.

עתה כדי להיות אישה אמיתית עלייך להכאיב לעצמך במקום עם עור רגיש (שעווה ולייזר זה כואב לפי העדויות שקראתי*) או לפחות לסבול מגירודים וחתכים (אם גילחת גם אחרי יומיים, כדי לשמור על העניין חלק) – פרט לעובדה שהרעיון עצמו של קירוב ליזרים, חומרים רותחים או סכינים למקום הזה הוא מפחיד במידה לא מועטה.

ובכלל, מסתבר שזה כבר לא מוסרי, להתבגר מינית בכל מקום פרט לשדיים.

נ.ב – היו מי שהביעו את זה בהומור:

*העדויות על כך שלייזר ושעווה זה כואב, מהדיון הזה, שמצאתי במקרה. הדיון כולו, אגב, מרתק.

ועוד רשומה מרתקת של הר הקסמים – זהירות – יש שם עבודת אומנות שמצוירת בה ערווה.

מודעות פרסומת

תגובות על: "לא רוצה לכרות את היער הקסום." (5)

  1. […] בין התנאים ומכל אלו אשר על פיהם נקבעה הלכה, לעומת התנ"ך למשל, הייתה רק אישה אחת – ברוריה (או לעיתים: "ברוריא"), שעצם קיומה היה יוצא דופן, כאשר נפוצו הלכות כמו "ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים", "אין חכמה לאשה אלא בפלך" ושאר מילים מרנינות נפש, או דעות מוזרות על גופן של נשים והסכנה שבשיער הערווה, שסיפרתי עליה כבר קודם. […]

    אהבתי

  2. פוסט מצוין, אבל לא נראה לי שאפשר לשכנע גבר שמשוכנע שמצב העניינים הרצוי הוא גילוח עד הסוף, שמשהו אחר יפה ומושך גם כן. משיחות עם נשים רבות, קשה גם לשכנע אישה שמשוכנעת שלהוריד ה-כל זה ה-דבר, שלא להוריד זה אחלה. יש לי חברות שמשוכנעות שכך צריך להיות – זה נקי, זה נעים, זה מושך. טוב להן כך וכמובן שלרוב הגברים אין תלונות. גם הקוסמטיקאית שלי משוכנעת שכך עדיף וכדאי. ואפרופו חוויה שלי איתה בנושא זה בדיוק, כתבתי על כך פוסט שנה שעברה:
    http://www.meandiscourse.wordpress.com/women_and_hair

    אפילו אני לרגע הרגשתי כמו כוכבת פורנו נחשקת, והתחושה לאו דווקא היתה רעה. ועד עכשיו אני זוכרת את הסיטואציה ברגשות מעורבים.

    אהבתי

    • אני לא חושבת שצריך להוכיח לשום בן או בת זוג שום דבר בעניין. זהו נושא, בסופו של דבר – שהזוג מחליט בעצמו מתוך מצב מורכב. אותם גברים ונשים שבאים וטוענים ש"אני בחיים לא אשכב עם אישה שיש לה שיח בין הרגליים" מסרבים להכיר במורכבות שיש ביחסים בין בני זוג וההבנה ההדדית שצריכה להיות בניהם – גם אם היא רק ללילה. הם מסרבים להכיר בכך שיכולה להיות לבני הזוג בחירה בין שניהם וכבוד הדדי בין בני אדם, ולא רק בני זוג.

      גם אני ניסיתי להוריד כמה פעמים, אני מודה. לאחרונה גם גיליתי שיש לעקבים (שאחרות לובשות) השפעה סמי אירוטית עליי. אני מודעת לזה שבסופו של דבר מדובר בהשפעה תרבותית. אבל אי הקבלה של זה שלא לכולן זה מתאים – אכן מטרידה.

      רגשות מעורבים אכן אכן.

      אהבתי

  3. […] השיער. גם אני קצת התבלבלתי, כפי שאפשר לקרא בפוסטים הקודמים שלי בנושא, ושכחתי דבר מה חשוב. שכחתי את השיח האמיתי. […]

    אהבתי

  4. […] אולי אינני יורדת לסוף דעתם של חז"ל בנושא. היו להם עוד תפיסות משונות על נשים, שככל הנראה נבעו מכך שהם לא היו איתן בהרבה אינטראקציה, כמו שכתבתי למשל, בעבר, על שיער הערווה ומעשה האונס של אמנון ותמר. […]

    אהבתי

התגובה מותרת לכל מין, גזע וענף!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: